[heading style="1"]"אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" (שיר השירים)[/heading]
חז"ל מבארים פסוק זה וקושרים אותו לחודש אלול ולקרבתנו המיוחדת לבורא בחודש זה, קרבה בין הקב"ה – הרועה לבין עם ישראל, המשול לשושנה.
שושנה גדלה בין החוחים ומפיצה ריחה הנעים, דווקא צורת צמיחה זו, המקשה להגיע לפרח, משמרת את השושנה ומקנה לה את היכולת לפרוח. כך עם ישראל, המוקף חוחים – קשיים וניסיונות, ומתוך כך פורח ומזנק מעלה, גודל צמיחתו כגודל קשיי הניסיונות.
המשלה זו מתאימה לחודש אלול: חודש בו מוטלת על כל יהודי עבודת חשבון הנפש, חרטה וקבלה לעתיד, עבודה שלא באה בקלות.
על כן באו חז"ל ופרשו: "אני לדודי" – אם אפתח, אני, פתח כחודו של מחט ואראה על נכונות להתקרב לדודי, אז: "דודי לי" – ה' יתברך יעניק סיעתא דישמיא להתקרבות אליו, גם כשהמציאות מקשה ומוקפת ניסיונות וחוחים.
בימים אלה, עת פתיחת זמן אלול, נחזק אמונתנו בבורא יתברך, שמלווה אותנו בכל המצבים, ועל ידי זה נזכה לתשובה שלמה ולהתקרבות אמיתית לאדון הכל.
אכי"ר,
הרב פרץ מאיר.