אחרי יציאת מצרים ביד רמה, אחרי קריאת ים סוף שם ראו ישראל את היד הגדולה, אחרי שבועות ארוכים של הכנה וציפייה דרוכה לקבלת התורה, הנה הנה מגיעים בני ישראל אל הר סיני, לתכלית היעודה, לרגע הנכסף: מתן תורה.
ומה היא נקודת ההכנה, בה מתארת התורה את עובדת בואם של בני ישראל להר סיני – "ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד".
רק אחר כך הגיעה מצוות הגבלה ופרישה, קולות וברקים וקול שופר. דבר ראשון – אחדות מושלמת!!
הבה נתבונן במהותה של אחדות זו, הנלווית לתורה, והמהוה חלק בלתי נפרד מקבלת התורה. ידוע כי "ישראל" ר"ת יש שישים רבוא אותיות לתורה. גם בברכת התורה, מדי בוקר, מדגישים אנו "והערב נא… בפינו ובפיות עמך בית ישראל… וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל". הלא דבר הוא!
יתירה על כך. בתורתנו הקדושה יש תרי"ג מצוות, רמ"ח מצוות 'עשה' ושס"ה מצוות 'לא תעשה', כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים. אמנם, כאשר נתבונן בגוף המצוות, נמצא כי אין כל אפשרות לאדם בודד לקיים את כל המצוות. יש מצוות המיועדות לסוג מסוים של אנשים, כהנים, מלך, או מצוות הקשורות בנסיבות מסוימות.
דווקא האחדות של כלל-ישראל, היא היוצרת את השלמות. כל אחד יקיים את כל המצוות אשר ציווהו ה', ויחדיו תעלה השלמות, לרצון לפני מלך העולם, אשר נתן לנו תורתו תורת אמת.
בימים גדולים אלו, נתחזק בקיום התורה ובאחדות ישראל, ונהיה ראויים לקבלת התורה ולשכר המובטח לנו כאשר נקיים את התורה.
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.
אמן כן יהי רצון
הרב פרץ מאיר