לקט הלכות תשעה באב

  • אסור לאכול בסעודה מפסקת שני תבשילים, וכל דבר מבושל נקרא תבשיל, ואף מוצרי סויה. וכן ב' תבשילים שנתבשלו בקדירה אחת חשובים כשני תבשילים, אלא-אם-כן רגילים לבשלם יחד. (תקנ"ב א' ג')
  • מוצרי חלב יש אומרים דחשיבי כתבשיל (אור לציון) וי"א דאינם כתבשיל. (חזון עובדיה, הרב אלישיב)
  • נהגו לא לאכול דגים בסעודה מפסקת (שו"ע שם). סרדינים שאין להם חשיבות יש המתירים (הרב אלישיב). ויש שכתבו דאין להקל אלא במקום צורך (כף החיים).
  • דברי מאפה אינם נחשבים כתבשיל ומותר לאכול כמה מיני מאפה שרוצה.
  • שתית משקה כגון שוקו, יש הסוברים דאינם בכלל תבשיל (הרב אלישיב). וי"א דחשיבי לתבשיל ורק במקום הצורך יש להקל (אור לציון). ובעל נפש יחמיר לעצמו היכא דאפשר. כדי להתנהג בפרישות (חזון עובדיה).
  •  השותה מים כשאינו צמא אינו מברך אולם אם שותה לפני הצום בכדי שלא יהיה צמא אח"כ , צריך לברך (ר' ניסים קרליץ)
  • נשים מעוברות חייבות להתענות בתשעה באב, אלא א"כ יש לה בעיה רפואית או שמרגשת חולשה מעט יותר מהרגיל וטוב שתעשה שאלת חכם.
  • יולדת תוך שלושים יום,  לבני ספרד אין  צורך להתענות, ולבני אשכנז נהגו להתענות אא"כ קשה לה. ולאחר שלושים יום  חייבת להתענות ואף שהיא מניקה, אא"כ יש חשש שיפסק החלב מחמת הצום, או שמרגשת חולשה דמותרת לשתות או לאכול כפי הצורך (הגרש"ז).
  • חולה הצריך לאכול  בת"ב אינו מזכיר עננו בתפילה אולם נחם בתפילה מזכיר דאין זה קשור לתענית, והזכרת נחם בברכת המזון ברמ"א (תקנז') כתב דיאמר ויש מפקפקים בזה (עי' במב' שם) ע"כ טוב שיאמר נחם בלא חתימה בהרחמן (אור לציון) והנוהג כדעת הרמ"א יש לו על מה לסמוך ( בן איש חי).
  • בני אשכנז אומרים נחם  בברכת "בונה ירושלים" רק במנחה, ובני ספרד אומרים  בכל 3 התפילות כמו עננו  ואם שכח אומר בברכת רצה לפני "ותחזינה" (שו"ע, רמ"א,משנ"ב ס' תקנ"ז)
  • חולה הזקוק לבלוע גלולה לרפואה ואינו יכול לבולעה ללא לגימת מים, מותר לשתות מעט מים כפי צורך הבליעה ( חזון עובדיה הגרש"ז). ויש שהחמירו לבלוע בעזרת משקה מר דאין החיך נהנה כגון תמצית תה או אבקת סודה (כף החים, אור לציון).
  • חיילים המשרתים במקומות חמים מאוד, ויש חשש לאיבוד נוזלים והתייבשות יכולים לשתות מים מידי פעם כפי הצורך (אור  לציון).
  • קטנים אף שיש להם דעת להתאבל אינם צריכים להתענות אף תענית שעות, ומ"מ ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף (משנ"ב תק"נ ס"ק ה). ויש שכתבו דיש לחנכם לתענית שעות (כף החיים).

אסור לקרוא בתורה, נביאים וכתובים ובתורה שבע"פ ובמדרשים ומותר לקרוא במדרשים ובגמ' העוסקות  בעניני החורבן (שו"ע תקנ"ד א' ב')

  • קריאת תהילים יש הנוהגים להקל לאחר מנחה (משנ"ב תקנ"ד ס"ק ז, ועי"ש בשער הציון סק"ח), ולצורך חולה מותר לקרוא כל היום (אורחות רבינו בשם החזו"א), ויש שכתבו להקל כל היום ובפרט לאדם שאינו בקי בלימוד בדברים הרעים (חזון עובדיה), וראוי להחמיר לא לקרוא תהילים כל היום אא"כ יש לו צורך (אור לציון).
  • פרשת 'קדש' ופרשיות קריאת שמע בשעה שמניח תפילין יש שכתבו להזהר שהרי ת"ת אסור כל היום (תקנ"ה משנ"ב ס"ק ה), ויש המקילים בזה דהוא בכלל סדר היום (כף החיים שו"ת שבט הלוי), וכל אדם יעשה כמנהגו.
  • רחיצה לשם תענוג אסורה, רק להעביר הלכלוך התירו כפי הצורך (שו"ע), ואף למי שרגיל לטבול יש לאסור. שימוש במגבונים לחים לניגוב הפנים והידיים אם הם לחים  מאוד יש לאסור דחשיב כרחיצה (אור לציון).
  • רחיצת כלים דאין בהם צורך כ"כ אין להדיחם אלא מחצות היום, וטעם הדבר כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות. (אור לציון)
  • איסור נעילת סנדל בקטנים, בני אשכנז נהגו לחנך ילדיהם אף קודם שהגיעו לחינוך, אולם לבני ספרד מעיקר הדין ליכא דין חינוך בנעילת הסנדל כיון דאינם חייבים באבילות, ומ"מ טוב לחנכם שינעלו נעלים שאינם של עור (חזון עובדיה).
  • עישון סיגריות בתשעה באב יש להחמיר למי שאינו מורגל בזה, ומי שמורגל יכול להקל אחר חצות בצנעא. (תקנ"ה משנ"ב ס"ק ח)
  • הרחת בשמים או טבק, לבני אשכנז יש להחמיר (תקנ"ט משנ"ב ס"ק כז), ולבני ספרד יש להקל (כף החיים אור לציון).
  • שאילת שלום אסורה בת"ב, וה"ה אמירת בוקר טוב (תקנ"ד ובמשנ"ב ס"ק מא). אמירת מזל טוב ואף ללחוץ יד חבירו מותרת.
  • כל העושה מלאכה בת"ב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה ומנהג בני ספרד לא לעשות מלאכה בתשעה באב, ולבני אשכנז נהגו להחמיר קודם חצות במלאכה שיש בה שיהוי קצת, כמו תיקוני בגדים שטיפת רצפה רחיצת כלים דאין להם צורך באופן תדיר וכן הכנת צורכי הסעודה למוצאי ת"ב ולאחר חצות נהגו להקל.
  • בעל חנות המוכר מוצרי מזון רשאי למכור אף קודם חצות.
  • פרקמטיא להרוויח ביום זה אסור  אולם אם הוי דבר האבד שרי.
  • הזמנת מקום לנופש אם יש חשש שלא יהיה לו מקום לאחר ת"ב, מותר להזמין אף לאחר ר"ח אב אולם בת"ב עצמו אין להזמין
  • תספורת, כביסה, רחיצה, אכילת בשר ושתיית יין, לבישת בגדים מכובסים ושמיעת מוזיקה – במוצאי תשעה באב, לבני אשכנז יש לאסור עד יום עשירי באב בחצות היום (תקנ"ח ובמשנ"ב ס"ק ג) ולבני ספרד יש להקל להסתפר ולהתרחץ וה"ה לכבס מיד לאחר גמר התענית, אולם אין לאכול בשר ויין כל יום עשירי באב, וה"ה דיש להימנע משמיעת מוזיקה.
  • יש להזהר מלברך ברכת שהחיינו מי"ז בתמוז עד תשעה באב וישנם אופנים שהתירו (ע"י תקנ"א סי"ח, ובמשנ"ב שם), ונכון להזהר גם בליל י' וביום העשירי (אור לציון עפ' החיד"א).

כתבות נוספות:

תוכניה ערב שבועות תשע"ו

לבחור בחיים של כוח! סדנה חדשה במדרשת שבילי השושנים

מסיבת פורים תשע"ו במדרשיית שבילי השושנים

טבת תשע"ו- מדרשת שבילי השושנים

תוכניה למדרשת שבילי שושנים חודש כסלו תשע"ו

תוכניה של שבילי השושנים לחודש אלול תשע"ה

תוכניה של מדרשת שבילי השושנים לחודש תמוז תשע"ה

הרצאות בחודש תמוז תשע"ה במדרשת שבילי השושנים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *