מדוע לוקח לבנות תיבה מאה ועשרים שנה?

מדוע לוקח לבנות תיבה מאה ועשרים שנה!?

נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. וידועה שאלת הבית יוסף, מדוע נאמר צדיק ומהו תמים, ומדוע נאמר בדורותיו ולא בדורו. ובפרט שבהמשך מצינו כי פונה אליו הקב"ה ואומר לו בא אתה ובניך ואשתך וכו' אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. הנה כך אמר לו רק צדיק וגם רק בדור הזה, ומה פשר השינוי.

וכתב הב"י לתרץ כי כידוע חיי נח חלשו על פני שני דורות, דור המבול ודור הפלגה, ודור המבול חטאם היה חטא מוסרי כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, ודור הפלגה חטאם היה חטא השקפתי התלוי בגדרי האמונה וההשגחה, שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו מגיע השמיימה וכו'. ובכל מקום שמצינו גדר בערוה ובעריות מצינו את התואר צדיק וכמו ביוסף הצדיק, וכן בנזהר בענייני גזל. ומקום שדובר על אמונה מצינו תואר תמים, וכמו אחר שהתורה הזהירה שלא ללכת לשואל אוב וידעוני וחובר חבר ודורש אל המתים וכו' לאחר מכן אמרה תמים תהיה אם ה' אלוקיך, ותמים היינו שלמות עם ה'.

ולכן נח שבתחילת הפרשה מספרים על קורות חייו מזכירים כי היה צדיק תמים, היינו צדיק בזמן דור המבול ותמים בזמן דור הפלגה ולכן אמרו בדורותיו היינו בשני דורות. ובמשך מדברים רק על ההווה באותו זמן שה' אמר לו להיכנס לתיבה, ולכן כתוב כי אותך ראיתי צדיק כלו' כלפי דור המבול אמר שהוא רק צדיק, בדור הזה, היינו דור המבול שעתה מספר עליו.

ואמרו רבותינו שנח יש הדורשים אותו לשבח ויש הדורשים אותו לגנאי אלו הדורשים אותו לשבח היינו שאם היה בדורו של אברהם כ"ש היה צדיק גדול יותר, ויש הדורשים אותו לגנאי שאילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.

ובאמת במשנתו של נח ישנם מספר תמיהות שצריכות ביאור.

א'. מדוע דורשים אותו לגנאי, הרי התורה מעידה עליו איש צדיק תמים היה בדורותיו, ומדוע "לחפש" חסרונות אחרי שכתוב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה?

ב'. נח בונה תיבה במשך מאה ועשרים שנה. מדוע צריך כל כך הרבה שנים לבנות תיבה, הרי סה"כ גודלה היה שלוש מאות אמה אורכה חמישים אמה רוכבה ושלושים אמה קומתה, כלו' בערך מאה וחמשים מטר. אפ' מי שלא בנה מעולם תיבה, גם אם יבנה כל יום שני קרשים לא צריך יותר מחמש שנים. ואפ' אם יטע את העצים כדי שיהיה לו קרשים לא צריך יותר מעוד חמש שנים. א"כ מדוע צריך כ"כ הרבה שנים בשביל לבנות תיבה, מאה ועשרים שנה??!!

ג'. נח טיפל במשך שנה בכל בעלי החיים כדי להאכילם, ואפ' בשלב מסויים קיבל אף "מנה" מהאריה כשאיחר את סעודתו. והדבר תמוה, שכן כידוע היו כל בעלי החיים בעולם, וזה כשלעצמו צריך ביאור, הרי כשעושים טיול בגן חיות אפשר ללכת שעות ועדיין לא לסיים אותו, וא"כ הרי מינים רבים היו בעולם וישנם שהיו בארצות שונות וביבשות שונות וכיצד כולם נכנסו בתוך מתחם של מאה וחמישים מטרים? אלא כבר ביארו הראשונים שהדבר היה בדרך נס, ורק הקב"ה מלביש את הנס דרך הטבע, ולכן אמר לנח לבנות תיבה שיראה כאילו דבר טבעי.

ואם אכן היה נס אזי מדוע הקב"ה לא המשיך את הנס והיה דואג שכל בעל חיים יהיה לו מזון שיכול לקחת אותו בעצמו מתי שהוא רוצה, מדוע היה צריך נח להתאמץ כל כך הרבה, עד כדי כך שספרו בניו שבקושי נתנו שינה לעצמם במשך השנה ששהו בתיבה?

ד'. במדרש אמרו ששאלו את נח בזכות מה יצאת מן התיבה. והדבר תמוה איזה זכות צריך לצאת הרי אם נגמר המבול וכבר יבשה האדמה אפשר לצאת הרי אין סיבה יותר להישאר.

ה'. כמו כן השאלה מתחזקת כאשר ה' אומר לנח צא מן התיבה, ולכאו' מדוע צריך ציווי הרי אין יותר גשם והאדמה יבשה, ומדוע לא לצאת?

ו'. בהפטרה כתוב "כי מי נח" כלו' המבול נקרא על שמו של נח. וזה כבר ממש תמוה, לא מספיק שנח היה צדיק ואף הציל את כל האנושות ואף אחד מדורו לא היה ראוי לכך שכן הרבה גזל וזנות, והוא נשמר מכל זה, עוד קוראים למבול "מי נח" אתמהה!

מסעדת אברהם!

והביאור בכל זה הוא נפלא. אולם ראשית נקדים לבאר את ההבדל שהיה בן אברהם לבין נח. ולצורך כך נצייר בו משל מודרני.

בבאר שבע נפתחה "מסעדה" כל עובר אורח נכנס אוכל משהו וממשיך בדרכו. והנה הגיעו שני קיבוצניקים במקיבוץ שובל, אחד עם כובע טמבל אדום ואחד עם לבן. נכנסו הביטו בתפריט וכל אחד הזמין לפי ראות עיניו. לאחר שגמרו לאכול ניגש אברהם בעל המסעדה אל זה עם הכובע האדום ואמר לו: יש כאן ברכון אתה רוצה לומר כמה מילים להודות למי שאמר והיה העולם? הלה השיב בתקיפות: מה זה כאן כפייה דתית? מה פתאום! אפשר לקבל חשבון בבקשה? אברהם הגיש לו את החשבון שעמד על סך 90$. הוציא בעל הכובע האדום את הסכום המבוקש ושילם. לאחר מכן המשיך לשבת במקומו. שאלו אברהם לשם מה אתה מחכה? והוא עונה: לזה עם הכובע הלבן. הנה אחר שסיים זה עם הכובע הלבן פנה אליו אברהם עם אותו ברכון. שאל אותו בעל הכובע הלבן מה צריך להגיד רק כמה מילים? אמר לו אברהם כן. הוא הסתכל אמר את כמו מנטרות, ותוך כדי אמירה פונה אליו בעל הכובע האדום ואומר לו מה נהיית דתי?! משיב לו הלה: "מה איכפת לך הרי זה עושה טוב לזקן". שואל זה עם הכובע הלבן כמה צריך לשלם, ואברהם אומר לו אתה פטור מכל תשלום. שמח וטוב לב יוצא החוצה, פונה אל חבירו עם הכובע האדום "ראית מה הפסדת" "מה כבר הוא ביקש ממך". עושה בעל הכובע האדום חשבון, ואומר אני חוזר חזרה אולי אציל את כספי. הוא נכנס אל אברהם ושואל אולי אני יכול לומר את המילים שאמר החבר שלי ולקבל את כספי חזרה. אומר לו אברהם כבר הוצאתי חשבונית. הוא מנסה בכל זאת לשכנע את אברהם ולבסוף אומר לו אברהם בבקשה תברך לה' ואני אחזיר לך כספך, וכך עשה. למחרת אומר אחד לשני בא ונחזור שוב לאברהם, נאכל, ונגיד כמה מילים ולא נצטרך לשלם. הם באים לאברהם ושואלים אם יעשו כן האם יקבלו את כספם חזרה, ומשנענים בחיוב הם מוכנים אפ' לומר קודם כמה מילים. הרי שאתמול לא רצו לברך והיום מברכים אפ' לפני.

משל ציורי זה מלמדנו כי אברהם לא התבייש מכל תרבויות העולם שהיו בימיו אלא אדרבא האמין באמת שלו ואיתה צעד לכל אורך הדרך וגילה את דעתו בפני כל אחד ואחת, זה היה כוחו של אברהם.

התביעה על נח מדוע בדורו לא התנהג כמו אברהם וזהו שדורשים אותו לגנאי, מדוע לא יצא לאנשי דורו והשפיע עליהם את האמת שידע והאמין וחי בה. ולכן קיבל כביכול עונש לבנות את התיבה מאה ועשרים שנה בזמן הזה יתקן את אשר עיוות ושיפיע על אנשי דורו שיחזרו בתשובה, למרות שעצם הבניה היא מהירה יותר. ולכן גם היה צריך לדאוג לטפל בכל בעלי החיים בתיבה מפני שלא עשה מספיק חסד עם בני דורו, מעתה מדוע הוא גם צריך אישור וציווי לצאת מן התיבה, מפני שהדבר כלל לא ברור מאליו אלא הוא בא בתורת כפרה על מחדל מעשיו ומסיבה זו הוא נכנס ולכן גם צריך אישור לצאת.

ולפי זה מובן מדוע נקרא בפי הנביא מי נח, משום שהוא כביכול היה הסיבה והגורם למניעת המבול. וזהו שדורשים אותו לגנאי היינו שבאמת היה צדיק גדול אולם אם היה בזמן אברהם לא היה נחשב לכלום. כלומר זהו הגנאי שלא עשה כמו אברהם, אבל מצד עצמו ודאי שהיה צדיק גמור כפשט הכתוב.

שבת שלום!

נכתב ע"י הרה"ג אלדד סבג
ראש כולל אחה"צ "מאור שמחה"

כתבות נוספות:

תוכניה ערב שבועות תשע"ו

לבחור בחיים של כוח! סדנה חדשה במדרשת שבילי השושנים

מסיבת פורים תשע"ו במדרשיית שבילי השושנים

טבת תשע"ו- מדרשת שבילי השושנים

תוכניה למדרשת שבילי שושנים חודש כסלו תשע"ו

תוכניה של שבילי השושנים לחודש אלול תשע"ה

תוכניה של מדרשת שבילי השושנים לחודש תמוז תשע"ה

הרצאות בחודש תמוז תשע"ה במדרשת שבילי השושנים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *