פרשת בלק

[heading style="1"]פרשה זו אין בה שום מצווה אבל הוא יסוד להרבה עניינים[/heading] כותב הר"מ הלכות מלכים י"א, א – המלך המשיח עתיד לעמוד להחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה ראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרים כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבים קרבנות ועושים שמיטין ויובלות ככל מצוותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מצפה לביאתו לא בשאר הנביאים הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה ושב ה' את שבותך ורחמך וכו'.

ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו ע"י כל הנביאים ואף בפרשת בלעם נאמר ושם ניבא ב-2 המשיחים במשיח ראשון הוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח אחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל באחרונה ושם הוא אומר אראנו ולא עתה – זה דוד, אשורנו ולא קרוב – זה מלך המשיח. דרך כוכב מיעקב – זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח. ומחץ פאתי מואב זה דוד, וקרקר כל בני שת – זה מלך המשיח, המקור של המשיח נמצא בפרשתנו.

הפרשה היחידה שנקראת ע"ש גוי רשע זה בלק – נח היה איש צדיק תמים, יתרו התגייר. אבל מה עשה בלק שתקרא פרשה ע"ש. הגמ' אומרת בשכר 42 קרבנות שהקריב בלק על המזבח זכה שתצא ממנו רות, ומרות נולד דוד ושלמה.
א"כ בלק נושא בתוכו את שורש מלך המשיח. ולכן זכה שתהיה פרשה ע"ש.
הגמ' ברכות י"ב אומרת ר' אבהו בן זוטרתי – בקשו לקבוע פרשת בלק בק"ש ומפני מה לא קבעוה מפני טורח ציבור.

הגמ' דנה מה המיוחד שרצו לקבוע את הפרשה אם משום שכתיב קל מוציאם ממצרים, א"כ שיקבעו את פרשת משקלות וריבית ששם ג"כ מוזכרת יציאת מצרים? אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום שכתיב בה האי קרא כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, אומר רש"י כרע שכב זה דומה לבשכבך ובקומך. מוסיף רש"י שהקב"ה שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שקטים ושלווים כאריה וכלביא – הקב"ה שומר עלינו, מה מיוחד בשינה של ארי ולביא שהם לא מפחדים שיבואו לטרוף אותם שונה משאר בע"ח, מה המיוחד של השינה בשקט?!

יש עשר זכירות אחת מהם זה לזכור את מה שהיה עם בלק ובלעם הנביא מיכה אומר – עמי זכור נא מה יעץ עליך בלק ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים ועד הגילגל למען דעת צדקות ה'.
הגמ' אומרת – משה כתב ספרו 5 חומשים ואת פרשת בלעם – מה המיוחד בפרשת בלעם ה"ז חלק מהתורה? אומר החת"ס כל התורה כולה היא מסורת בידינו מאדם הראשון עד משה רבינו אדה"ר יודע שהוא יציר כפיו של האלוקים יודע שהוא נמצא בג"ע יודע שאשתו נבראה ממנו וכ"מ שארע להם סיפר לבניו קין הבל שת, אנוש וכך זה עבר דור אחר דור עד נח. שם – יעקב, לוי עמרם משה. א"כ יש לנו שרשרת איש מפי איש. אומר החת"ס הכל שמענו חוץ מדבר אחד שלזה אין שום עדות רק משה שמע מפי הקב"ה וכתב את זה בתורה מה שקרה עם בלק ובלעם. עם ישראל שוכן לשבטיו, אוכל מן, שותה מבארה של מרים, נהנים מהחיים. הם לא יודעים שלמעלה במרומי ההר יושב לו בלק שמזמין את בלעם לקלל את עם ישראל ומקריבים קרבנות ומנסים לקלל. והקב"ה ברא בריאה מיוחדת לשמור על עם ישראל – פי האתון ולוחצת את רגלו של בלעם והופכת אותו לנכה הוא עיור בעין אחת וכעת הוא ג"כ חיגר. והוא מנסה לקלל ולא הולך לו ומנסים כמה פעמים וכ"ז עם ישראל לא יודע כלל. משה ועם ישראל לא ידעו כלום עד שהקב"ה מגלה זאת למשה וא"ל תדע היה לכם נס שלא כעסתי כל אותם הימים כי אם כעסתי לא נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט מה אקוב לא קבה קל ומה אזעום לא זעם ה', א"כ זה הפשט פרשת בלעם כי זה היה חידוש גם למשה רבינו.

לומדים מכאן למה בקשו חכמים לקבוע את פרשת בלק בק"ש ללמד אותך אתה יכול ללכת לישון בשקט כמו אריה – הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
אומרים לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו ה' עושה נפלאות בלי שאף אחד לא יודע שהיה כאן נס. אף אחד לא מתפלל ולא יודע והקב"ה לבד דואג לעם ישראל. הללו את ה' כל גויים – למה כי רק הם יודעים כמה ה' מציל אותנו.
כמה ניסיונות יש להם להשמיד את עם ישראל ולא מצליחים והם יודעים כמה ה' אוהב אותנו כי לא הולך להם בניסיונות שלהם כי גבר עלינו חסדו לכן הם מהללים את ה'.

כותב ר' יונתן אייבשיץ – ר' יוסף חיים זוננפלד – שבשעה שבלק הזמין את בלעם לקלל א"ל כדי שקללה תחול צריך למצוא פתח של קטרוג על עם ישראל, כי בלי עבירה אין מקום לקללה – זה מה שאומר בלעם לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו. וישת אל המדבר פניו – הוא מחפש ע"מ אפשר להתפיס את הקללה, והוא מוצא שעם ישראל 38 שנה לא מל א"ע, כי לא היה רוח צפונית או בגלל שהיו נזופים או בגלל שלא יעופו ענני הכבוד. ובלי רוח צפונית אסור למול ואם לא מלו לא עשו קרבן פסח. וא"כ זה סיבה לקלל ולקטרג אומר בלעם לבלק אי אפשר לקלל ישראל לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל – מדוע כי הקב"ה מצרף מחשבה למעשה אין כזה בשום מקום בעולם – חשב אדם לשלם מס הכנסה מעלה עליו הכתוב כאילו שילם. אין כזה דבר! לא שילמת לא שילמת! אומר בלק מה זה הם לא נמולים ונחשבים כנמולים! א"ל כן. מכיון שהיו אנוסים, ולכן אדם שהיה אנוס בלי הכרה נחשב לו כאילו הניח תפילין מדוע, כי כשהוא יתעורר הרי הוא יניח. א"כ כ"מ שהוא לא הניח זה בגלל שהוא היה אנוס ולכן עם ישראל כרגע אנוסים ולא מלים מתי זה יבוא לידי ברור מתי שהם יוכלו למול – הקב"ה אומר ליהושע עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית, ויהושע מל את כל בנ"י שלא מלו דור שלם שלא מל במשך 38 שנה התוצאה של כ"ז, גבעה של ערלות – שנאמר ויעשה לו יהושע חרבות צורים וימל את בנ"י אל גבעת הערלות. וא"כ אם הם נימולים כשיכלו, אז כשהיו אנוסים מעלה עליהם הכתוב כאילו מלו! וזה מה שאומר בלעם מה אקוב לא קבה קל ומה אזעום לא זעם ה' – אני רוצה לקלל אותם על הברית שלא עשו וזה לא הולך לי מדוע? כי מראש צורים אראנו – הקב"ה כבר מראשית רואה את הצורים שיעשה יהושע, ומגבעות אשורנו – כבר כעת הוא רואה את גבעת הערלות ולכן מעלה עליו הכתוב כאלו עשאום.

וזה מ"ש הפס' עמי זכור נא מה יעץ עליך בלק ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים ועד הגילגל – מה אתה רוצה לעורר את ברית המילה שלא מלו וזה אתה רוצה לעורר בשיטים – חכה מן השיטים ועד הגילגל תראה מה שעשו בגילגל כמו שכתוב ויאמר ה' אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא את שם המקום ההוא גילגל עד היום הזה. היות ובגלגל הם מלו מעלה עליהם הכתוב כאילו כבר עכשיו הם נימולים. למען דעת צדקות ה' – כמה צדקה עושה אתנו ה' שמחשב כאילו עשאהו.

הרב זייצ'יק בספרו אור חדש בגמ' בגיטין אונקלוס הגר רוצה להתגייר לפני כן הוא מברר מה קורה בשמים עם כמה אנשים. הוא מעלה באוב את טיטוס הוא שואל אותו אני היום רוצה להתגייר מה אתה אומר? א"ל עזוב יש להם הרבה מצוות לא תעמוד בזה. שואל אותו מי הכי חשוב למעלה. א"ל עם ישראל א"ל אז אולי להתגייר א"ל חס ושלום אלא תלך ותעשה להם צרות שכל המיצר לישראל נעשה ראש. אחמניג'ד כזה קטן כולם מפחדים ממנו למה הוא אומר אני אשמיד את ישראל להרבה יש גרעינים בשפע ולא מפחדים מהם כי הם לא אומרים שהם ישמידו את ישראל – כל המיצר לישראל נעשה ראש. הוא שואל אותו במה אתה נידון א"ל בצואה רותחת.
היות ויש כלל שע"פ שני עדים יקום דבר, הוא מוריד עוד אחד את מי? את בלעם, שואל אותו מי הכי חשוב למעלה א"ל ישראל, מה אתה אומר להדבק בהם? א"ל ח"ו לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים. שואל הרב זייצ'יק הרי הם נמצאים בעולם האמת! מורידים אותם באוב ושואלים אותם והם עונים ישראל מהו להדבק בהם? א"ל תעשה להם צרות. לא מובן ה"ה יודעים את האמת?!

מסביר הרב זייצ'יק דע לך מי שבעל גאוה למטה ישאר בעל גאוה למעלה. שקרן למטה נשאר שקרן למעלה. גנב למטה גנב למעלה. מי שמקנא למטה מקנא למעלה בעל תאוה למטה בעל תאוה למעלה, היתכן הרי הנשמה עולה למעלה ויודעת את האמת, לא מובן מה יש לגנוב למעלה? את מי יש לשקר בעולם האמת?
בספר ראשית חכמה פר' י"ג מסכת גיהנום מומלץ לכ"מ שרוצה לעשות דיאטה אחרי שקוראים שם לא אוכלים שבוע שלם מאבדים תאבון, שם מבואר שהמידות לא משתנות בעוה"ב!

ר"מ ר' יהודה ור' יוסי הלכו בדרך הגיעו ביום שישי לאכסניא שואלים את בעל האכסניא אם יש לו כספת? א"ל כן תכניסו בשקית עם סימן. כך נתנו לו ר' יוסי ור' יהודה. ר"מ שואל אותו מה שמך? א"ל כידור א"ל טוב אני רוצה רק את המפתח של החדר, שואלים אותו למה לא נתת לו. א"ל התורה מעידה עליו כי דור תהפוכות המה לא סומך עליו. לפני שבת הולך לבית הקברות מחפש קבר ושם שם את הכסף בתוך האדמה. שבת. מתפללים, למחרת בבוקר הם פוגשים את כידור א"ל אני צריך עזרה אבא שלי כל הלילה משגע אותי לא נותן לי לישון ואומר לי שליד הראש שלי משהו שם הרבה כסף תבוא קח את הכסף. הוא שואל את החכמים יכול להיות שבשבת אבא שלי בא אלי? א"ל ר"מ זה חלום של ליל שבת בגלל הדגים חלמת אותו. תראה במוצ"ש אם החלום חוזר סימן שזה חלום אמת. ר"מ רץ לבית הקברות מה שבטוח. הוא מפחד שאבא שלו יבוא שוב בשינת הצהרים מה שבטוח ר"מ שומר על הכסף עמד שם כל השבת, במוצ"ש הוציא את הכסף.

ביום ראשון בבוקר באו ר' יוסי ור"י לכידור ובקשו את הכסף א"ל איזה כסף א"ל שקית מס' 5 א"ל אני לא קבלתי כסף. הם שמים לב שיש לו על שפמו עדשים, היום אוכלים שוגי, פעם אכלו עדשים. הם עוזבים אותו והולכים אליו הביתה ואומרים לאשתו בעלך אמר שתחזירי את הכסף ובתור סימן שניתן לך אמר לנו שהיום בבוקר אכלתם עדשים, אמרה זה הסימן נכנסה ונתנה להם את הכסף. בצהרים מגיע כידור אומרת לו אשתו מה קרה לך ביום שישי אתה גונב ביום ראשון אתה מחזיר, הבטחת לי שמהכסף הזה נקנה סלון חדש, א"ל אני אמרתי? א"ל הם אמרו שנתת סימן שאכלנו עדשים. הוא היה שיכור תפס מערוך והכניס לאשתו והרג אותה – אומרת הגמ' מכאן רואים שמים אחרונים הרגו את הנפש גם אלמן וגם עני.

איך יכול להיות שמשמים נותנים לנשמה לרדת להסית משהו כדי לגנוב? מכאן רואים שגנב נשאר גנב!
הגמ' בירושלמי מספרת – מעשה ב-2 אנשים שמתו ביום אחד האחד היה מוכס עבד במכס הוא מת מי מלוה אותו?! הרי כולם שונאים אותו, רק המשפחה מלווה אותו. באותו יום נפטר גדול הדור אלפים מלווים אתו ו-2 הלוויות היו סמוכות. פתאום אזעקה שחר אדום, תלמיד אחד נשאר לשמור על המיטה, כולם חוזרים ומחליפים את המיטות התלמיד צועק להם, ולא מקשיבים לו, את מיטת הצדיק לקחו מס הכנסה ואת מיטת המוכס לקחו כל בית ישראל. לקחו את הרב בתור המוכס ומתחילים להספיד אותו עומד נציג של מס הכנסה ואומר איזה אבידה גדולה בתקופתו עלה מס הכנסה ב-12 אחוז בכל גוש דן וכאן מדובר בגדול הדור שהעמיד תלמידים לאלפים אף אחד לא מזכיר זאת וקוברים אותו בחלקת המכס. השני – את המוכס לוקחים לבית המדרש ומתחילים להספיד איזה אבידה לדור – הצדיק אבד ואין איש שם על לב אחרי 3 שעות של הספד קוברים אותו בחלקת הרבנים, התלמיד ששמר על רבו היה שבור לגמרי איך יכול להיות כזה עונש קיבל הרב.
לאחר השבעה בא אליו רבו בחלום ואומר לו דיני שמים מדוקדקים. פעם אחת שמעתי בבזיון ת"ח ולא מחיתי, ואילו המוכס פעם אחת עשה מעשה טוב, פעם אחת הוא הזמין את שר האוצר ואת נציב מס הכנסה לסעודה ובסוף האירוע התבטל והוא לקח את האוכל וחילק לעניים ולכן קיבל תשלום.

צריך להסביר – מילא הצדיק שנקבר בתור מוכס זה מידה כנגד מידה פעם אחת שמע בגנות ת"ח ולא מיחה ע"ז מקבל עונש לשמוע שמספידים אותו בתור מוכס וזה בזיון לו ולכן קיבל שלא מחה בבזיון ת"ח, אבל מה השכר שניתן למוכס שא"ל אוי איזה צדיק אתה הרבצת תורה זה לא שכר אלא בזיונות בשבילו! הרב ואלך אומר – למה אדם הולך לעבוד במס הכנסה – המשכורת היא לא משכורת עיקר הכסף עושים במעטפות שמקבלים.
למוכסים יש הרבה כבוד כולם רועדים מהם מכבדים אותם כדי שלא יעשו בעיות ונותנים לו כבוד של שקר זה כבוד מדומה, אדם שנהנה מכבוד של שקר מקבל לאחר מותו כבוד של שקר לאחר מותו מספידים אותו איזה ת"ח הוא.

אחאב הורג את נבות כי הוא רוצה את הכרם שלו מגיע אליהו הנביא ואומר לאחאב כמו שהכלבים לקקו את דמו של נבות כך הכלבים ילקקו את דמך. אחרי שנים, יש מלחמה בא אליו נביא וא"ל אתה היחידי שתיפול במלחמה. שואלים בשמים מי ילך לפתות את אחאב – ותצא הרוח – זה רוחו של נבות, אני אלך להפיל אותו א"ל הקב"ה צא ממחיצתי דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. לא מובן הרי אתה נבות נמצא בג"ע מה אתה מחפש נקמה הרי הקב"ה יכול לטפל בו לבד. אם יש לך את יצר הנקמה זה לא משתנה ואלו היית שקרן בחייך תמשיך להיות שקרן גם לאחר המוות.
אומר הרב זייצ'יק – כתוב באוצרות רמח"ל – בדרך שאדם הולך בחייו בה הולך לאחר מותו ואותו עוון שעשה בעוה"ז בבחירתו והיה לו לעונג אותו עוון עושה בגיהנום אבל בעל כרחו ושלא בטובתו וזה הצער היותר גדול שיכול להיות לו.
וזה מה שכתוב באיוב – ציה וגם חום יגזלו ומימי שלג שאול חטאו – כי מי שגונב בחייו גונב גם בגיהנום. מה? אש של גיהנום או שלג של גיהנום. כתוב בראשית חכמה – ובכל ערב שבת לוקחים את הרשעים שנשרפים בגיהנם ומוליכין אותם להרי שלג ובמוצ"ש מחזירים אותם לגיהנום, והם גונבים שלג להיכנס לצנן את הגיהנום – מי שגנב ממשיך להיות גנב וכו'.
מי שנהנה מכבוד מדומה ממשיך ליהנות.
הגמ' בכתובות ע"ז: ריב"ל בא לו מלאך המוות וא"ל הגיע זמנך למות – אומר ריב"ל תראה לי היכן מקומי בגן עדן. הולכים שניהם ומלאך המוות מחזיק את הסכין, א"ל ריהב"ל תן לי את הסכין אני אשמור לך הוא מגיע וקופץ למקומו ונשבע שלא יוצא. שאלו את הקב"ה מה לעשות א"ל תבדקו אם בחייו לא שינה את דיבורו אז ג"כ כאן לא נפר את שבועתו כי מי שדובר אמת למטה יכבדו את דיבורו למעלה- ואח"כ היה את הסיפור פנו דרך לבר ליאוי פגש אותו רשב"י א"ל נראתה הקשת בימיך א"ל כן א"ל א"כ אתה לא בר לואי והגמ' אומרת שבאמת לא נראתה הקשת בימיו רק לא רצה להתהדר כי מי שבחייו לא חיפש כבוד ג"כ לאחר מותו.
אברהם אבינו בחייו היה עמוד החסד ג"כ בעולם האמת כמו שהגמ' אומרת אברהם יושב בשערי גיהנום ומוציא משם את מי שלא נשא אשה נכריה.

אומר הגר"א עיקר עבודת האדם הוא תמיד להתחזק בשבירת המידות ואם לא למה לו חיים. אדם יכול לקיים מצוות אבל אם לא תיקן את מידותיו הוא ימשיך להיות מושחת – כי עיקר העבודה זה במידות.
בפרשת בלק אין שום מצוות אבל פרשת בלק מלמדת אותנו – כל מי שיש בו עין טובה, נפש שפלה ורוח נמוכה ה"ז מתלמידי אברהם אבינו וכל מי שיש בו עין רעה נפש רחבה ורוח גבוהה ה"ה מתלמידי בלעם – בפרשה הזו יש את התשתית להיות בן אדם. אברהם אבינו נהיה מעין טובה נפש שפלה ורוח נמוכה. התפריט להיות בלעם זה עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה. חי עם אתונו ולאחר מיתתו אומר לאונקלוס לא תדרוש שלומם וטובתם זה המתכון להיות בלעם וזה המתכון להיות אברהם.

לא מובן – המשנה אומרת מה בין תלמידיו של אברהם וכו' לכאורה ה"ז פשוט תלמידי אברהם הולכים עם כיפה, ציצית, כובע וחליפה, ותלמידי בלעם הולכים עם עגיל באוזן, קוקו וג'ינס – המשנה לא אומרת שזה ההבדלים אלא נותנת פרמטרים אחרים. יכולים להיות באותה ישיבה! 2 תלמידים אחד הוא מתלמידי אברהם ואחד הוא מתלמידי בלעם! אין לו עין טובה לא מחפש לעזור לחבר, הוא בעל גאוה מחפש רק תאוה!
ר' חיים פרידלנדר זצ"ל היה משגיח של ישיבת פוניבז'. יום אחד גילו לו גידול בלסת. נסע לארה"ב, נתחו אותו וקיבל טיפול כימותרפי, כל זקנו נשר. חזר שוב לעבודתו. אחרי תקופה שוב חזרה המחלה. שוב נותח וקיבל הקרנות וכימותרפיה. יום אחד הרופא אומר לו, החלטנו להפסיק את הטיפולים מכיון שזה לא עוזר. שאל אותו ר' חיים, מה כן? אמר לו הרופא, רק מורפיום להרגעת כאבים. שאל אותו ר' חיים, כמה זמן? אמר לו הרופא, לפי הספרים זה עניין של שבוע עד שבועיים. אבל הכל תלוי בידי הקב"ה. נסע ר' חיים לביתו של הרב שך זצ"ל, סיפר לו את העניין ושאל אותו מה לעשות בשבועות האחרונים שנשאר לי לחיות?! אולי לערוך את הכתבים שלי? אולי למסור עוד שיחות בישיבה? אמר לו הרב שך – רק דבר אחד להמשיך לתקן את המידות. כי בעולם האמת מה שבודקים זה מידות. וכמה שאדם יותר מושלם במידות, הוא יותר מושלם בעולם האמת!
ישנה הלכה שכלי מתכות מקבלים טומאה בין מגבן בין מתוכן. ואילו כלי חרס מקבלים טומאה רק מתוכן ולא מגבן. מדוע? הסיבה היא שכלי מתכות יש להם שימוש גם בצד הפנימי שלהם, לאחסן בהם. וגם במצד החיצוני שלהם – כלי כסף וזהב מונחים לתצוגה. מה שאין כן בכלי חרס שאין להם שימוש חיצוני, רק שימוש לאחסון ואם כן, כל החשיבות שלהם זה בפנים שלהם ולא בחיצוניות.
אדם משול לחרס הנשבר,דהיינו, באדם יש גוף ויש נשמה. יש חיצוניות ויש פנימיות. העיקר באדם זה הפנימיות ולא החיצוניות.

משל לפלאפון, הפלאפון מצד עצמו הוא ברזל, הוא נקרא חומרה ואילו בפנים יש את התוכנה. התוכנה נמצאת על ה"סים", מוציאים את הסים, אין שימוש לטלפון. א"כ, מה שחשוב הוא מה שתשים בסים.

כשנפטר האדם, לוקחים את החומרה ומניחים באדמה, ולוקחים את הסים ומכניסים אותו למסך גדול וכל מה שהכנסת בו, זה מה יש. הכנסת מצוות – זה מה שרואים. הכנסת עבירות – זה מה יש.

הכנסת מידות טובות, התגברות וכדומה – זה יופיע בסים. מידות רעות, עבירות, תאוות – זה מה יש.
חשוב להכניס דברים טובים בסים!