[heading style="1"]ובמקהלות רבבות עמך – ברינה יתפאר שמך שכן חובת כל היצורים – להודות לשבח ולפאר[/heading]
בהשתפכו לפני הבורא יתברך בפסוקי ההלל, כוספת נפשו של נעים זמירות ישראל, אדוננו המלך דוד עליו השלום, לאמור:
מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי.
זוהי תמצית משנת הכרת הטוב, הידיעה כי גבר עלינו חסדו, וכי כל תגמוליו עלינו, ועל כך נשבחה ונרננה, אהללה שם אלוקים בשיר, אגדלנו בתודה.
כאשר מתעורר היהודי משנתו עם בוקר, עוד בטרם יטול ידיו, מייד יפצח פיו באמירת "מודה אני לפניך". כי זו היא החובה הבסיסית הראשונה, חובת כל היצורים, להודות לשבח ולפאר.
מלבד "ניסיך שבכל יום עימנו" – הניסים היומיומיים המלווים אותנו בכל עת, מוטלת עלינו, קהילת "זיו התורה", חובה נעימה להודות לה' יתברך על חסדיו המופלאים עימנו, על התפתחות והתרחבות המוסדות כפי שבאו לידי ביטוי מפעים במהלך החודש האחרון.
החל ממעמד הכנסת ספר התורה, חנוכת הבית, ועד לדינר אותו חווינו בימים האחרונים, בכל מכל כל חווינו את חסד ה' האופף אותנו בכל עת.
העוסקים במלאכה אשר עמלו במהלך השבועות האחרונים במאמץ כביר סביב האירועים, יכולים להעיד כיצד הייתה ברכת ה' שרויה בבחינת 'מעשי ידינו כוננה עלינו', על כל צעד ושעל.
וענינו ואמרנו – שאיננו כפויי טובה. בראש ובראשונה, התודה והברכה לה' יתברך הטוב כי לא כלו רחמיו והמרחם כי לא תמו חסדיו. חובה נעימה לנו להודות לכל העוסקים במלאכה, המארגנים, העוזרים, אשר עמלו במאמץ כבירים, יבורכו כולם מפי עליון. ועליהם התורמים הנכבדים, מחזיקי התורה והחסד, המבורכים בכל הברכות ותפילתינו נשואה להצלחתם ולרווחתם. אחרונים חביבים – חברי קהילתנו 'זיו התורה' ששמחו איתנו בשמחה אמיתית וכנה, בשמחה של מצוה, באושר, בגיל ובחדווה, אשריכם ישראל.
חודש ניסן המתחדש עלינו לטובה עליו נאמר 'הינם ימים המבורכים', החודש המסמל את הגאולה והישועה, את הפריחה והלבלוב, הינו ההזדמנות להתחלה מחודשת, להתחזקות נוספת, לעליית מדרגה נוספת בסולם המעלות. בכך נאמר תודה על העבר, בכך תתבטא תפילתנו לעתיד, ובכך נישא חן לפניו יתברך שיטיב לנו בטובו בראשון לחודשי השנה.
יהי רצון מלפני ה' יתברך, להשפיע על כל ידידינו ואוהבינו ועל כל בית ישראל, שפע של ברכה וטובה, חיים חן וחסד ורחמים, ישועות והצלחות. מי יתן כי נזכה מהרה לגאולה השלמה, 'והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם'.
אמן כן יהי רצון
פרץ מאיר
