דומה הדבר, כי בימינו כהיום, מגייס היצר כוחות רבים, כדי למנוע את היהודי מלהפיל תחינה אמיתית לפני בורא עולם. בכך הוא רוצה לחמוס מאיתנו את המתנה הנפלאה ששמה "תפילה".
ימי רחמים ורצון הם הימים הללו. כל אחד רוצה להשתנות, להשתפר, ולא-פעם יש לנו את התחושה שכבר ניסינו הכל ואף על פי כן ההצלחה עדיין רחוקה. ובאמת, אי-אפשר להצליח ללא סיוע מהבורא. בלי כח תפילה, בלי עזרה מאבא שבשמים, אין שום אפשרות ותקוה להתגבר על היצר המתגבר עלינו ומבקש ללכדנו בפח יקוש.
ולשם כל ניתנו לנו במתנה הימים הנעלים של "עשרת ימי תשובה", שעליהם נאמר "קראוהו בהיותו קרוב". כל יהודי, אפילו מי שדבקו בו כתמי חטא גדולים ח"ו, יכול להתקרב לקב"ה ולשוב בתשובה שלמה. ועוד יותר ממה שאנו רוצים לשוב, רוצה הקב"ה שנשוב אליו. הוא אבינו, האב הרחמן, המרחם. ובעניין זה נצטט כאן סיפור מאלף ומרגש מאוד, המובא בספר לקח טוב:
ביום מן הימים החליט רבי ישעיה ברדקי זצ"ל, לעלות לארץ הקודש ולחונן את עפרה. לקח עמו את בנו ובתו הקטנים – ויצא לדרך בספינה – כמקובל בימים ההם. בדרך – פקדה סערה גדולה את הים, והגלים הגבוהים איימו לבלוע את הספינה. הסערה התחזקה מרגע לרגע, עד שהספינה כרעה תחת הנטל, התפרקה לחלקים, ושקעה במצולות, כשרבי ישעיה מוצא עצמו בלב המים הסוערים, עם בנו ובתו. הורה הצדיק לשני ילדיו לעלות על גבו, והחל לשחות, בכוחות הולכים ואוזלים, אל עבר הבלתי-נודע.
בשלב מסוים חש כי אינו מסוגל עוד להמשיך ולשאת גם את בנו וגם את בתו, שכן בצורה כזו, עלולים שלושתם לטבוע ח"ו. בלית ברירה ובלב שותת דם הניח את ידו מבתו , בכיה של הבת התערבב עם בכיו של האב, אשר רואה את האסון הנורא ואין לאל ידו להושיע. אולם הוא ידע כי אין כל ברירה אחרת: וכי מה יועיל אם יחזיק בה, ושלושתם יטבעו רח"ל.
ברגע האחרון, פרצה הבת בצעקה מחרידה: "אבל אבא, אבא שלי, אין לי אבא אחר!! אנא הצל אותי!" בפני הזעקה המחרידה הזו לא היה רבי ישעיה מסוגל לעמוד. הוא חש שכוחות נעלמים צפים ועולים בקרבו, ובאפס כח החליט לנסות לחתור אל עבר החוף, גם עם בנו וגם עם בתו.
מותש כולו הגיע רבי ישעיה אל החוף, ונפל מתעלף. משהתאושש, פנה אל בתו ואמר: "את מה שעברנו היום, בתי היקרה, תנצרי בזיכרונך לכל חייך! הרי את יודעת כי עזבתי אותך כי באמת לא הייתי מסוגל. לא יכולתי בשום פנים ואופן. ואף על פי כן, כאשר זעקת: 'אבל אין לי אבא אחר לבד ממך, הצל אותי!!' לא הייתי מסוגל לעמוד בפני הזעקה הזו. זכרי גם לעתיד", סיים רבי ישעיה, "אם חלילה תהיי פעם בצרה ובמצוקה – אל תתייאשי. תשפכי נפשך לפני הקב"ה באמירה זו: 'אבא, אין לי אבא אחר לבד ממך – חושה להצילני!!'… פתאום תגלי שיש לך אבא שבשמים, אבא שמסוגל להושיע אותך ואת כל העולם כולו!!"
אכן, כמה מתוק לדעת שיש לכל אחד מאיתנו תקוה אמיתית, אם רק נפנה באמת מקרב הלב לאבא שכל כך משתוקק ומתגעגע אלינו, ועל ידי תפילה אמיתית נוכל להתקרב אליו ולחוש את קרבתו. ויהי רצון שלא יחצוץ מאומה בפני תפילותינו ויעלו אמרינו לרצון לפני אדון כל.
"כי באמת – אין לנו אבא אחר, מלבדו…".
