הכשרת המטבח וכליו לפסח

[heading style="1"]הכשרת המטבח וכליו לפסח[/heading]

הכשרת השיש: תחילה יש לנקות באופן יסודי את כל פני השטח ובפרט במקומות חיבור או חריצים. יש לייבש את השיש היטב לפני שמערים עליו מים רותחים כדי שלא יצטננו המים ובפרט אם שופך על השיש מים מקומקום בכמה מקומות, יש לדאוג שהמקום יהיה יבש לחלוטין לפני ששופך. אם חושש שהשיש ינזק – לבני ספרד יצפנו בנייר כסף עבה, ולבני אשכנז נהגו שאף כשמגעילו ע"י עירוי רותחין מ"מ מניחים דבר החוצץ על השיש. (עיין משנה ברורה ס' תנ"א ס"ק קי"ד וקט"ו)

הכשרת הכיור: לבני ספרד, מעיקר הדין אין צורך הכשר כלל ודי לשוטפו ולנקותו היטב בחומרי ניקוי, אולם נהגו לערות מים רותחין, והמחמיר לערות ג' פעמים ולכסות בפלסטיק -תבוא עליו ברכה. לבני אשכנז – יש להחמיר טפי דאף לאחר העירוי אין להשתמש בו אלא אם כן מכסהו דהחמירו בפסח אף 'בנותן טעם לפגם'. (רמ"א תמ"ז סע' י')

מתקן לייבוש כלים: אין צורך להכשירו ומן הדין מותר להשתמש בו לאחר ששוטפו היטב.

הכשרת שולחן אוכל: יש לערות עליו רותחין מכלי ראשון ואם חושש להגעילו יכסנו במפה. (תנ"א סע' כ')

כיריים של גז: יש לפרק את כל החלקים הניתנים לפירוק, כדלהלן:

  1. המבערים: אינם צריכים הכשר כלל אלא ינקם היטב, אולם יש שהחמירו להגעילם ברותחים או להכשירם בהדלקת הלהבה בגובה המירבי למשך כשעה. (אור לציון)
  2. החצובות (הרשתות שעליהם עומד הסיר): לבני ספרד מעיקר הדין יש לנקותם היטב ולהגעילם ברותחים (חזון עובדיה), אולם יש שהחמירו שיכשירם ע"י ליבון שיהיו ניצוצות ניתזין מהם, ובחצובות שלנו יש חשש שיתקלקל עי"ז, לכן נהגו לכסותם בנייר כסף עבה או שיחליף החצובות (אור לציון,שו"ת רב פעלים ח"ד ס' י"ז). לבני אשכנז יש להכשירם בליבון קל. (רמ"א תנ"א סע' ד')

השטח שתחת החצובות: לאחר ניקוי יסודי יש להכשירו ע"י עירוי רותחין מכלי ראשון. והמחמיר לכסותו בנייר כסף עבה תבוא עליו הברכה כיון שהדרך להניח עליו תוך כדי בישול מזלג או כף חם.

תבניות אפיה: אינן ניתנות להכשרה.

תנור אפייה: הכשרתו בעייתית ביותר מפני שיש אומרים שצריך ליבון עד שיהיו ניצוצות ניתזין  ממנו ואי אפשר ללבנו בכך, ובכדי להשתמש בו צריך שיכסו את צדדי התנור ודפנותיו לגמרי בנייר כסף עבה וזה בלתי אפשרי, וכן קשה לנקותו היטב ומצוי שנשארים פירורים דביקים בחריצי התנור והדלת, לכן יש להימנע מלהכשיר תנור לפסח (אור לציון), ויש אומרים דדי בליבון קל ולכן ינקה את התנור היטב בעזרת חומרים הפוגמים את החמץ, ימתין 24 שעות ולאחר מכן יפעילו לשעה בדרגת החום הגבוהה ביותר. (חזון עובדיה)

מיקרוגל: לכתחילה ראוי להשתמש במיקרוגל שלא השתמשו בו בחמץ, אולם יש אפשרות להכשירו על ידי שינקה אותו באופן יסודי ביותר, ימתין 24 שעות, ואז יכשירו ע"י שמעמיד בתוכו כוס מים שמעורב בהם חומר ניקוי ויפעילו עד שיתאיידו חלק מהמים. את הצלחת המסתובבת יערה ברותחים והמחמיר להשתמש רק בכלים סגורים וחדשים תבוא עליו הברכה.

פלטה של שבת / פח  שמכסים בו את להבות הכיריים:  לבני ספרד יש לנקותם היטב ולערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון כדין הכשר החצובה. ולבני אשכנז צריך ליבון קל, ואם קשה הדבר יכול להכשירה ע"י שידליקנה לדרגת החום הגבוהה ביותר וינתקה ומיד יערה עליה מים חמים מכלי ראשון, וראוי להחמיר אף לבני ספרד לכסותם בנייר כסף עבה  כדין חצובה.

כיריים חשמליות: הכשרם כדין פלטה של שבת.

מיחם מים של שבת: אם הוא משמש לחימום מים בלבד ואין שמים על מכסהו חמץ לחימום אין צורך להכשירו, אך אם השתמש בו לחמץ יש להכשירו ויעשה  שאלת חכם האיך מגעילו.

מעבד מזון: מקצץ העשוי לקיצוץ פירות וירקות בלבד, מעיקר הדין יש לנקותו היטב, אולם מכיוון שלפעמים הסכינים ושאר החלקים מונחים בכיור ובאים במגע עם חמץ ולעיתים במים רותחים, לכן אין להשתמש בזה כלל ללא שאלת חכם שיורהו כיצד לעשות.

בלנדר: שטוחנים בו מרקים לתינוקות וכיוצא בזה – יש להגעיל את הסכינים ואף את שאר החלקים כי לפעמים שימושו בחם.

מיקסר העשוי להקצפה או לישת בצקים: החלקים המיועדים להקצפה ועירבוב הקמח – לבני ספרד ניתן להגעילם, אך לבני אשכנז אינם ניתנים להכשרה כלל. ( רמ"א תנ"א סע' י"ז)

ויש אומרים דאף אם יחליף את החלקים אין להשתמש בו בפסח כיון שחודר אבק קמח לתוך גוף המיקסר, ויש חשש שבפסח ע"י השימוש יפול אבק זה על האוכל. (אור לציון)

הכשרת כלים:

  1. 1.      כלי פורצלן וקרמיקה: דינם ככלי חרס ואין הגעלה מועילה להם. והמנהג הוא שלא להשתמש בהם בפסח אף אם השתמש בהם לדברים צוננים בלבד.
  2. 2.      כלי זכוכית: לבני ספרד יש אומרים שאין צריך הגעלה ודי בשפשוף ושטיפה היטב (חזון עובדיה), ולבני אשכנז אין מכשירים אותם לפסח (רמ"א תנ"א סע' כ"ו), ויש מבני ספרד שנהגו להחמיר בכלי זכוכית ולא להשתמש בהם בפסח או להכשירם על ידי שימלאם מים וישארו בהם כ"ד שעות וישפכם וכך יעשה ג' פעמים. (אור לציון ובן איש חי)
  3. 3.      כלי מתכת וכדומה: פעמים הגעלה ע"י רותחים מהני ופעמים ע"י ליבון, ויש לברר כל דבר לגופו ( תנ"א סע' ד').
  4. 4.      כלי פלסטיק: כגון בקבוקי תינוק וכד' – יש להכשירם בהגעלה, ואם הם עלולים להתקלקל יצניעם עד לאחר הפסח.

הכנת הכלים להגעלה: חובה לנקות היטב את הכלי אותו מגעילים ולהסיר מעליו כל לכלוך ומדבקה וכל חלודה. יש לנקותו מצידו הפנימי והחיצוני כולל המכסה והידיות ולפי הצורך יש לפתוח הברגות של ידיות על מנת לנקות היטב בכל הסדקים והחריצים. כמו כן הכלי לא יהיה בשימוש כלל במשך 24 השעות קודם ההגעלה.

הקונה כלים חדשים לצרכי סעודה עליו לברר האם הם מחויבים בטבילה, ויש שנהגו בכלים חדשים להגעילם תחילה ואח"כ להטבילם.

הגעלת הכלים וליבונם מביאים כל אחד מאיתנו לחשוב על ניקיון פנימי מוחלט דכשם שבכלי המטבח אמרינן כבולעו כך פולטו כן הוא גם בנפש האדם. הנקיון וההגעלה יכולים לבוא לידי ביטוי בשטחים רבים מחיי היומיום שלנו: דיבורים נקיים, מחשבות נקיות ומעשים נקיים. המטרה היא אחת – לעשות את רצון אבינו שבשמים " למען לא נבוש ולא נכשל לעולם ועד".

בברכת פסח כשר ושמח

הרה"ג ר' יצחק מידני
מורה הוראה קהילת זיו התורה

כתבות נוספות:

סדנת שיעורים של הרב אבנר קוואס בזיו התורה

תוכניה ערב שבועות תשע"ו

תוכניה למדרשת שבילי שושנים חודש כסלו תשע"ו

ח' טבת תשע"ה- שיעור של הרה"ג אייל עמרמי בזיו התורה

שיעורים המתקיימים בחודש חשוון תשע"ה במדרשת שבילי השושנים

מדרשת שבילי השושנים- תוכניה לחודש אלול תשעד

מדרשת שבילי השושנים- תוכניה חודש תמוז ע"ד

ביחד, בלב אחד!

סגור לתגובות.