התורה מספרת על המסעות של בנ"י במדבר. 42 מסעות. שואל רש"י בשם ר' משה הדרשן: למה נכתבו שוב המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום שלא היו נעים ממסע למסע כל 40 שנה שהרי אין כאן אלא 42 מסעות, חשבון 14 שהיו בשנה ראשונה קודם גזירה. לאחר פטירתו של אהרון היה להם עוד 8 מסעות. סה"כ: 22 מסעות בשנה אחרונה וראשונה. במשך 38 שנים היו 20 מסעות. א"כ ממוצע שנתי מעבר ממקום למקום פעם בשנתיים.
ר' תנחומא דרש דרשה אחרת. משל למלך שהיה בנו חולה והיה מוליכו ממקום למקום בדרך להתרפאות ובחזור, כשחזרו נזכרו בכל המקומות שהלכו וכל מה שהיה להם בכל מקום. בכל מקום היה סיפור לבן. פעם הוא התעלף, פעם היה חסר לו חמצן והם מעלים זכרונות מכל מקום ומקום.
הרמב"ן מביא את דברי הר"מ במורה נבוכים שהרמב"ם כותב שהמסעות שהקב"ה קצב לעם ישראל במדבר בכמות של 42 מסעות היות ויהיו אנשים שיכחישו את הניסים הגלויים שהיו במדבר סיני כשמליוני אנשים חיים במדבר. מקום שאין בו לא מים ולא גדלים בו עצים ופירות. והקב"ה סיפק צרכיהם במדבר 40 שנה, ויהיו אנשים שיגידו, מה הבעיה לגור במדבר? הרי הוא קרוב למקום יישוב בני אדם, כשחסר להם משהו קופצים לבאר שבע או אילת לקנות משהו. וכי הבדואים לא חיים במדבר?!
שלא תחשוב שכך היה עם עם ישראל במדבר. לכן התורה כותבת שהכל היה דרך נס, הקב"ה טיפל בעם שלם כאשר ישא האומן את היונק ודאג לכל צרכיהם. שמלתך לא בלתה ורגלך לא בצקה זה 40 שנה, הבגדים היו נקיים ומגוהצים תמיד, הנעליים לא נקרעות. טמפרטורה אחידה של 22 מעלות. לא צריך מזגן, לא נוזל מים, המזגן לא קפא. כך הם חיו במדבר. ולכן התורה מציינת שאנשים לא יכחישו את הנס הזה.
הרמב"ן אומר שבענין המסעות יש סוד, לא נתגלה לנו סודו. כך לשונו של הרמב"ן.
המסעות שהתורה כותבת, התורה מזכירה שמות מסוימים ולא מפרטת מה קרה באותן מקומות. כגון: התורה מציינת שבאו לרפידים ולא מציינת ששם הגיע עמלק להילחם בישראל. ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני. מה קרה במדבר סיני? קבלו את התורה. למה הפס' לא מציין את זאת? ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאווה. מה ארע בקברות התאווה? רצו בשר. מדוע התורה לא מציינת את זה? ויסעו מקברות התאווה ויחנו בחצרות. מה קרה בחצרות? מחלוקת קרח, למה זה לא מצוין? ויסעו מקברות התאווה ויחנו ברתמה. מה היה ברתמה? לשה"ר של המרגלים.
בקיצור, התורה מציינת רק שמות מקומות בלי לציין מה ארע.
2 מקומות שהתורה מציינת: "ויבואו אלימה" מה קרה באלימה? מצאו שם 2 מעיינות מים ו70 תמרים. מה זה כ"כ חשוב לספר את זה ולא לספר מה שקרה בכל מקום ומקום, אם אתה רושם רק מקומות, גם כאן תרשום רק אילימה.
ויסעו מתל אביב ויבואו לחיפה, אפשר ג"כ לפרט את כל המקומות: ויסעו מתל אביב ויבואו לנתניה, משם לבית יהושע, משם לחדרה, משם לעתלית משם לבנימינה ובאו לחיפה. אם אתה רושם את המסעות אז למה אתה עוצר באילימה ומפרט?! התורה ממשיכה לספר כן את התחנות עד שמגיע. ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום וכאן התורה מאריכה. "ויעל אהרון הכהן בהר ההר על פי ה' וימת שם " בשנת ה40 לצאת בני ישראל ממצרים. התורה מדגישה בשנת ה40 שלא תתבלבל באיזו שנה, אצל מרים, התורה לא כותבת באיזו שנה זה היה. מתי זה היה? בחודש החמישי באחד לחודש. אצל מרים התורה לא מציינת באיזה תאריך זה היה וכאן התורה מציינת, ואהרון בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר, למה זה מצוין כאן? שהתורה תציין זאת בפרשת חוקת כשנפטר אהרון ושם התורה לא מציינת בן כמה הוא היה, לא מציינת את תאריך הפטירה. רק כאן התורה מציינת. מדוע?!
מיד לאחמ"כ, כתוב וישמע הכנעני מלך ערד והוא יושב בנגב בארץ כנען בבא בנ"י, מה הכנעני שמע? שמת אהרון ולמה הוא בא? להילחם עם בנ"י. אז למה התורה לא מציינת זאת, היא רק מציינת שהיתה לו שמיעה טובה ותו לא!
דבר אחד ברור, שאם התורה בחרה לכתוב את פטירתו של אהרון בפרשת מסעי, זה מכיוון שנקרא זאת פרשת מברכין ער"ח אב, ערב יום הזכרון של אהרון הכהן. רק צריך להבין- למה?!
האם מישהו יודע מתי נפטר אברהם אבינו? לא. מכיון שלא כתוב מפורש בתורה. המקובלים מביאים רמז שאברהם נפטר בחודש טבת. כי הקב"ה א"ל תקבר בשיבה טובה – ר"ת טבת. לא עושים הילולא ולא נוסעים למערת המכפלה לחגוג את ההילולה. יצחק אבינו, יעקב אבינו, ג"כ לא יודעים את זמן פטירתם, משה רבינו , ג"כ התורה לא כותבת, חז"ל עשו חשבון. תאריך הפטירה היחיד שהתורה מציינת במפורש זה רק אהרון הכהן. מדוע?
כתוב וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב וכ"ו מביא רש"י זה עמלק ושינה את לשונו לדבר כלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללין להקב"ה שיתן בידם את הכנעניים והם אינם כנענים. ראו ישראל את לבושן כלבוש עמלקים ולשונם לשון כנענית, התפללו סתם כמו שכתוב אם נתון תתן את העם הזה בידי. רואים שיש חשיבות לתפילה שתיהיה מדויקת ואם אדם מבקש משהו מסוים יקבל את מה שביקש והעמלקים רצו לנצל את זה כדי להטעות את בנ"י, המדרש מביא מעשה ביהודי אחד שהלך בדרך והיה קשה לו ללכת ביקש מהקב"ה שלח לי חמור אבל לא ציין כדי לרכוב עליו. אחרי כמה דקות עבר במקום שר גוי שהיה לו הרבה חמורים ואחד החמורים משך רגל ראה את היהודי הנ"ל אמר לו אתה נראה גיבור אני מצווה עלך לקחת את החמור ולשאת אותו על הכתפיים. הוא לא ביקש חמור לרכב עליו.
אהרון מסתלק לבית עולמו בגלל חטא מי מריבה. לאחר פטירת מרים פסקה בארה של מרים ויקהלו העם על משה ועל אהרון אין מים והקב"ה אמר למשה רבינו קח את המטה הקהל את העדה אתה ואהרון ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם, ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציוהו ויקהילו משה ואהרון את הקהל לפני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם, ויאמר ה' אל משה ואל אהרון יען כי לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני את ה' ויקדש בם. במקום לדבר אל הסלע היכתם את הסלע.
צריך להבין למה התורה מאשימה ג"כ את אהרון בחטא. יען לא האמנתם בי הרי הקב"ה אמר רק למשה לדבר אל הסלע היה צריך להיות כתוב יען לא האמנת בי, מה רוצים מאהרון מה הוא עשה? ואם הסיבה שנענש ע"ז שלא מחה? כשרואים מה כתוב שהקב"ה אומר למשה קח את המטה הקהל את אהרון ואת העם ודיברתם אל הסלע, אהרון לא יודע שלא צריך להכות את הסלע אהרון יודע כשמשה ידבר הוא ג"כ צריך לדבר אז הוא מחכה שמשה ידבר והוא ג"כ ידבר אבל מנין לאהרון שאסור להכות את הסלע?!
המפרשים שואלים מה הטענה על משה הקב"ה אמר לו קח מטה, הדיבור אל הסלע זה באמצעות מטה, כמו שמצינו בפרשת בשלח, שלא היה מים לשתות הקב"ה אומר למשה קח מטה והכה בסלע,
על אהרון יותר קשה מה רוצים ממנו, את השאלה הזו שאל משה רבינו לקב"ה במדרש פרשת חוקת משל למה הדבר דומה משל לאדם שמשהו היה חייב לו כסף ולא מחזיר הוא מחליט ללמד אותו לקח. ללוה יש מרצדס חדשה הוא מזמין גרר באמצע הלילה שיקח את המרצדס , ולגורר יש דאבל הוא אומר כבר הגעתי בדאבל חבל לקחת רק את המרצדס תיקח גם לשכן את הוולוו החדשה הכל באותו מחיר, בעל הוולוו מתעורר בבוקר ורואה שאין לו מכונית הוא מספר לשכן שלו, אז השכן שלו אומר זה שלקח לי את המרצדס לקח לך את הוולוו, בבוקר הולך בעל המרצדס ואומר למלווה ממילא אני חייב לך כסף אבל מה אשם השכן? כן אומר משה לקב"ה ריבונו של עולם אם אני חטאתי אהרון אחי מה חטא?! אמר הקב"ה הכתוב משבחו וללוי אמר תומך ואורך לאיש חסידך אשר ניסיתו במסה תריבהו על מי מריבה- אומר הקב"ה למשה אני ניסיתי את אהרון במי מריבה אם אני יאמר לאהרון שאתה חטאת בא נראה יאמר ,ואהרון עמד בנסיון הזה ולא פתח את פיו , ולא אומר שהוא לא חטא!
הקב"ה אומר למשה שיקח את אהרון להר ההר ושם הוא ימות ואלעזר בנו יהיה תחתיו, בילקוט שמעוני פרשת חוקת ובפרשת מסעי המדרש מאריך על פטירת אהרון, אהרון ביום פטירתו הקריב את קרבן התמיד, הקטיר קטורת הכין את המנורה והדליקה בערב, גומר את העבודה בא משה ואמר לו בא איתי אתה הולך למות. הוא לא יודע בבוקר שהוא לא חוזר הביתה הוא לא נפרד מאישתו ממשפחתו הוא הולך עם משה בלי להתכונן , גם משה רבינו לא יודע מהפטירה הזו קודם לכן.כתוב במדרש יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו אמר לו הקב"ה למשה, משה עשה טובה ואמור לאהרון על המיתה שאני בוש לומר לו. מה עשה משה הלך לאהרון ואומר לו אהרון מה קרה? אמר לו יש לי קושיה בתורה שכל הלילה הייתי עסוק בה ואין לי מענה אמר לו אהרון מה הקושיה? אמר לו משה, אני לא זוכר אבל אני יודע שהשאלה היתה בספר בראשית לוקחים ספר בראשית מתחילים מההתחלה עד שמגיעים לבריאת האדם. אמר משה מה אומר לאדם הראשון שהביא מוות לעולם הוא חטא וכולנו מתים?! א"ל אהרון משה אחי אל תאמר בדבר הזה שאיננו מקבלים גזירת אלוקים אם הקב"ה אמר שצריך למות , נמות! התחיל משה לדבר איתו על ענין המות התחיל לומר לו שצריך להתכונן על יום המות, התחיל אהרון להרגיש שעצמותיו נחלשות אמר למשה שמא בשבילי דיברת" על המות? אמר לו משה הן, עכ"ד הילקוט שמעוני פרשת חוקת אות תשסו'. בפרשת מסעי אות תשפ"ז היה משה בוש לומר לאהרון שהוא מסתלק מן העולם. אמר לו משה לאהרון רצונך לדעת מה כתוב באברהם אבינו? אמר לו כן אמר לו כתוב ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה. ולא הרגיש אמר לו אהרון אחי אם יאמר לך הקב"ה בעוד 100 שנה שתמות מה תאמר. אמר לו צדיק עלי הדיין אמר לו משה ואם יאמר לך היום אתה מת? אמר לו אני יאמר צדיק הוא הדיין נאמן הוא עלי אמר לו משה הועיל וקיבלת עליך נעלה לראש ההר, אהרון לא מבקש תנו כמה דקות להפרד מאישתו וילדיו אלא היה מיד אהרון הולך עם משה ואלעזר להר ההר, וכל עם ישראל מסתכל אף אחד לא יודע מה הולך לקרות חוץ מהם. הקב"ה אמר למשה שיפשיט את אהרון את בגדי הכהונה וילביש את אלעזר היה שם מערה עם מיטה אמר לאהרון שכב על המיטה ושכב. פשוט ידך יישר את ידך ומישר, קמוץ פיך וקמץ. עצום עינייך ועצם- הוראות מפורטות, משה מסיר את בגדיו וצריך להסיר את הבגדים ויש לו בעיה אם יסיר את בגדיו העליונים וילביש את אלעזר כיצד ילביש אח"כ את הבגדים התחתונים ואסור לשנות מהסדר או יפשיט את אהרון לגמרי אהרון יהיה ערום. לא ידע משה מה לעשות אל הקב"ה אתה תעשה את שלך ואני אעשה את שלי הפשיט משה רבינו את אהרון ועל כל בגד שהיה מפשיט את אהרון היה הענן מכסהו עד שהגיע לצוואר, כשהסיר את המצנפת ואת הציץ כיסהו הענן כולו ומלאכי השרת הלבישו אותו תכריכין, משה רבינו נותן לו נשיקה בלחי אחת אלעזר בלחי השניה והקב"ה נותן לו נשיקה שלישית ונוטל את נשמתו.
שואל משה את אהרון מה אתה רואה. מה אתה מרגיש אמר לו אהרון משה אחי אין לי רשות לומר לך אבל חבל שלא הגעתי לכאן מזמן משה רבינו עומד ובוכה ואומר להקב"ה כשמרים מתה רק המשפחה שלנו טיפלה בה. כשמת אהרון אני ואלעזר טיפלנו בה.אני מה תהא עלי מי יטפל בי? אין לי לא אבא, לא אחים לא בנים אמר לו הקב"ה אל תירא הריני קוברך בכבוד גדול. צריך ביאור, יש לו בנים? למה אהרון לא מבקש כמה שעות להפרד מאשתו וילדיו?, ר' יהושע בן לוי כשבו מלאך המות ליטול את נשמתו אמר לו תן לי 30 יום לחזור על תלמודי כשבאים לשמיים צריך לומר מה חידשת בעוה"ז בד"כ רוב האנשים שומרים על זכות השתיקה, אהרון לא מבקש כלום מדוע?! חוזרים למטה כל עם ישראל רצה לסקול את משה רבינו אדם בריא עולה להר ולא חוזר מה עשית לו?! עד שהקב"ה לא הראה את מיטתו של אהרון לא האמינו למשה.
בפרשת ואתחנן אומר המדרש משה רבינו עג עוגה ונשבע שלא יצא עד שהקב"ה יבטיח שיכניס אותו לא"י אמר לו הקב"ה רב לך אמר לו משה תכניס אותי בתור ציפור אמר לו רב לך, מה משה רבינו צריך להיות ציפור הרי השכר שלו כזה גדול מה יצא לו מזה שיהיה ציפור? אומר הרב שך משה רבינו מה שמעיניין אותו זה רק כבוד שמים. והוא מוכן לוותר על כל שכרו העיקר שיום אחד ילכו כמה אנשים ויראו ציפור יפה ויאמרו מה רבו מעשיך ה'
הקב"ה אומר למשה מה אתה רוצה או אעברה נא או סלח נא, ומשה יודע שהוא הולך למות בר"ח שבט משה רבינו מתחיל לדבר לכל ישראל כותב .ביום פטירתו ספרי תורה, אומר ליהושע שאל כל מה שאתה צריך, אהרון מת בחטף למשה יש זמן להתכונן.
משה רבינו מתפלל כמנין ואתחנן ואילו אהרון אפילו בקשה אחת לא מדוע?!
מי זה אהרון הכהן? אהרון היה המנהיג במצרים כל הנבואות עוברות דרך אהרון ביום אחד מודיע לו הקב"ה נגמר תפקידך צא לקראת משה והתורה מעידה וראך ושמח בליבו! שמחה פנימית אמר הקב"ה לב כזה ישא את אבני החושן. משה הוא המנהיג אתה רק המתורגמן. אהרון מקבל בשמחה שנה אח"כ יוצאים ממצרים בונים משכן מתים לו 2 בנים וידום אהרום כמו דומם- לא ראית שקרה לו משהו אולי בתוך ליבו היתה לו טרוניה? אומרים חז"ל באותו היום הוא מקבל פרשת שתויי יין אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה פיקודי ה' ישרים משמחי לב זה אהרון וישמע משה ויפול על פניו למה אהרון לא נופל על פניו אומר הרמבן. אהרון ישב בשקט כאילו קורח צודק אני לא קשור לענין, כשאהרון מסתלק מן העולם הוא לא מבקש להפרד ממשפחתו. אומר המדרש קורא הקב"ה למלאכי השרת ואמר להם תראו מה הולך כאן שאלתם אותי כיצד פשט יצחק את צוארו על המזבח תסתכל על אהרון זה נקרא עקידת יצחק.
יצחק בגיל 37 הולך לעקידה ושואל את אברהם הנה האש והעצים ואיה השה? אמר לו אברהם אלוקים יראה לו השה לעולה ואם לא ימצא אז בני! יצחק היה צריך לומר, למה? וכי יש בעיה להשיג כבש? תוך 10 דקות אני מביא כבש! וילכו שניהם יחדיו זה לשחוט וזה להשחט- בשמחה כשיצחק שוכב על המזבח אומר אברהם אבא אני חזק אני בן 37 ואתה בן 137 קשור אותי חזק שאני לא אפסול את הקרבן. ויצחק. עוד אומר שירה כשהוא שוכב על המזבח.למה יצחק לא מבקש מהקב"ה למה אתה הורג אותי תן לי עוד קצת לחיות, תן לישיהיה לי משפחה, יהיה מי שיאמר קדיש למה הוא לא אומר שזה יותר מתאים לו אחרי החגים? כי בעקידה לא שואלים שאלות. גם אהרון הולך לעקוד את עצמו!
ר' יונתן איבשיץ שואל למה נקבר אהרון על גבול ארץ אדום ולמה אותם עמלקים היו לבושים כעמלקים ודברו כמו כנעניים? אומר ר' יונתן איבשיץ עמלקים היו הנכדים של עשיו. ולעשיו יש חשבון ארוך עם יעקב. אני חזרתי עייף מהשדה ומכרתי את הבכורה בלי הרבה מחשבה ואח"כ אתה עוד גונב לי את הברכות ע"י שאתה מתחפש?! באים אותם עמלקים, הנכדים של עשיו ומדברים בכנענית על ידי כך, רצו לעורר קטרוג על עם ישראל שכל הגדולה שלהם בגלל שהם גנבים ואנחנו סובלים מאותה גניבה מהדמעות של עשיו אנחנו בוכים עד היום. ולכן קוברים את אהרון מול ארץ אדום, כדי לבטל את הקטרוג של עשיו, עשיו מקטרג אח שלי גנב לי את הבכורה, אומר אהרון גם לי לקחו את הבכורה, אחי הקטן לקח לי את הבכורה ולא דברתי ולא כעסתי אלא שמחתי!
ולכן מוזכר בפרשת מסעי שזה ער"ח אב את פטירתו של אהרון כי משנכנס אב ממעטין בשמחה אומר השפ"א בשם ספר חסידים- מעשה באדם אחד שלכל לויה היה הולך בנעלי בית, לא יכול להיות שמישהו נפטר, ואני אלך עם חליפה, אני אלך בנעלי בית כדי שארגיש את הצער של האבל. כשאותו אדם נפטר היה זה ב9 באב וכולם הלכו בלויה שלו בנעלי בית.
באותו יום שמתחילה האבלות על החורבן, באותו יום כולם יזכרו את אהרון, לכן התורה מזכירה את פטירתו.
יסוד החורבן זה שנאת חינם, אהרון אוהב שלום ורודף שלום.
כתוב בספרים, באותו יום שיצא בשנה א' באב יום פטירתו של אהרון באותו יום יחול האושפיזין של אהרון בסוכות.
